סולובוי לא יכול היה להתנער מהתשוקה העזה שזרמה בעורקיו. התשוקה הבלתי יודעת שובע להרגיש את אקסטזת העונג העצמי היתה גדולה מכדי להתעלם ממנה. אור הירח המאיר את חדרו שימש כרקע מושלם להרפתקה המאוחרת שלו. הוא החל ללטף את עצמו, כל הפלקה שולחת גלים של עונג זורמים בגופו. ידיו נעו בחן קצבי, מנווטות במומחיות את קווי המתאר של גופו. התחושה הצטברה עם כל הפלקה, נשימותיו הלכו ונעשו כבדות ומאומצות יותר. הוא היה שקוע בייסורי העונג, כל סנטימטר שלו מרוכז במשימה שעל הפרק. אצבעותיו הפעילו את קסמן, מקרבות אותו במיומנות אל הקצה. החדר התמלא בסימפוניה של גניחותיו וברחש תנועותיו. השיא היה בלתי נמנע, וכשזאת הכתה, היה זה גל גאות של עונג שהשאיר אותו חסר נשימה ומסופק. הלילה רק התחיל, אבל הוא כבר הגיע לשיא.
