אלת הובנה פראית וחסרת עכבות ידועה בתאבונה הבלתי יודע שובע לפיר עבה ושחור. הפעם, היא מוכנה לקחת על עצמה עוד אחד גדול, שפתיה להוטות לעטוף את התשוקה הפועמת של בן זוגה החדש. היא לא מבזבזת זמן בחשיפת מומחיותה, פיה נפתח לרווחה כדי להכיל את אורכו, לשונה רוקדת מעל קצהו, עיניה ננעלות על שלו בהבטחה להנאה שתבוא. החדר מתמלא בקולות נשימתם הכבדה ובמראה ראשה המתנדנד, שפתיה מחליקות מעלה ומטה על הפיר שלו, ידיה חוקרות כל סנטימטר מגופו. הציפייה נבנית, גניחותיה מתגברות ככל שהיא מרגישה אותו מתקשה, עד שלבסוף, הוא משחרר את מטענו החם, עדות לכישוריה, פרס על מסירותה. והיא מקבלת זאת בשקיקה, פיה מתמלא בטעם מהותו, סוף מספק למפגש בלתי נשכח.
