בווילה מנוונת השוכנת במדבר הערבי, נסיכה חושנית מתפנקת בטקס מגרה עם אהובה המסור. זה לא רק הנאה; זה על כוח וכניעות, ריקוד של דומיננטיות וכניעות שרק מגביר את האקסטזה. הנסיכה, שולטת ותיקה, פוקדת על אהובה על ברכיו, לשונו עוקבת בשקיקה אחר קווי המתאר של מושא הסגידה הנכסף שלה. הציפייה מורגשת כשהיא מורה לו לטעום, להתענג, לצרוך. לשונו רוקדת על העור הרגיש, מתחקה אחר כל סנטימטר, כל קימור, כל חריץ נסתר. החדר מתמלא בריח משכר של תשוקה, האוויר הכבד מהבטחה לבאות. השיא נפיץ ככל שהוא בלתי נמנע, עדות לעוצמת השליטה והכניעה. אבל הנסיכה, אי פעם היודעת, יודעת שזו רק ההתחלה. יש עוד הרבה טעמים להתענג, הרבה יותר תענוגות לחקור.
