בסצנה שנפרשת בבית חולים, רופא מוצא את עצמו בחברת מטופל צעיר ותמים. הרופא, בתחושת מקצועיות, מתחיל את הבדיקה שלו, מתמקד בעניין העדין של קרום בתוליה. הוא בודק בעדינות, אצבעותיו חוקרות את הטריטוריה שלא נגעה בתוליה. ללא ידיעתה, הרופא מטפח רצון לקחת את המפגש שלהם לרמה חדשה לגמרי. הבדיקה שלו הופכת במהירות לחקירה אינטימית, כשהוא חודר אליה עם אצבעותיו, מותח את קרום הבתולים שלה עד קצה גבול היכולת. המטופלת נדהמת בתחילה מהתפנית הבלתי צפויה הזו של האירועים, אך עד מהרה היא מוצאת את עצמה שקועה בתחושות המציפות העוברות בגופה. הרופא ממשיך בתקיפתו הבלתי פוסקת, קודח לתוכה ברעב שאינו יודע שובע. הסצנה הזו מגיעה לשיאה ברגע שיא, כשהרופא לא רק בוחן את קרום בתוליה אלא גם לוקח את בתוליה, משאיר אותה משתנה לנצח.
