כשהשמש טובלת מתחת לאופק, הפתייניות של שעת הזהב רק מגבירה את הארוטיות באוויר. הגיבור השובב שלנו, מציצן נלהב, מנצל את ההזדמנות כדי ללכוד את שני בני דודיו הפרובוקטיביים באלמנט שלהם, ועוסק בכמה הרפתקאות חוצות עצבניות. כשגבם מופנה אליו, הם נשארים באושר לא מודעים להנאת הצפייה החשאית שלו. ליבו דוהר כשהוא עד להתלוצצויות השובבות שלהם הופכות לחילופי דברים לוהטים, גופם שזור בקצב שלא נאמר. מראה התפארת הצעירה ותשוקתם הבלתי מובסת יותר מדי בשבילו להתנגד. הוא נסוג לחדרו, מוחו כבר נסחף לתמונות המגרות של המפגש האסור שלהם. ידו מוצאת את דרכה אל מכנסיו, אצבעותיו עובדות בטירוף כשהוא רואה בדמיונו את הפרטים המפורשים של מפגשם. הריגוש של הטאבו, הפיתוי של הלא נודע, והתשוקה הגולמית, הבלתי מסוננת, של המפגש שלהם, מלבות את הפנטזיות שלו. ידו נעה מהר יותר, נשימתו נעתקת בגרונו כשהוא נכנע לאקסטזה של מגעו שלו.
