בעולם של קדרות תמידית, אלינס טמונה רק בעונג עצמי. צורתה הגמישה, חסרת השיער, הופכת לקנבס שלה, כשהיא מתמסרת לקצב תשוקותיה שלה. החוץ הגדול משמש כבמה שלה, הרוח הקרירה מלטפת את עורה, מגבירה את חושיה. אצבעותיה רוקדות על שדיה הקטנטנים והעליזים, כל מגע שולח גלים של עונג זורמים בעורקיה. השיא הוא סימפוניה של גניחות והתנשפויות, ששיאו בשחרור לוהט שמשאיר אותה מבוזבזת ומסופקת. אבל תשוקותיה של אלינס אינן יודעות שובע, הצורך שלה בהגשמה דוחף את גבולותיה. היא פונה אל הדילדו הנאמן שלה, צוללת אותו עמוק פנימה, ממלא אותה עד תום. התחושה העזה שולחת אותה למצב אופורי, גופה רוטט בכל דחיפה. לבסוף, היא מרשה לעצמה את המותרות של גמירה חמה ודביקה, עדות לתאוותה הבלתי נדלית.
